12Tribes Music הוא פרויקט חשיפה דיגטלית שמטרתו להציג את האוצרות המוזיקליים של התרבות הישראלית,
לבטא את יופיה של המוזיקה הישראלית והקשר ההיסטורי שלה לארץ ישראל, לחשוף יוצרים צעירים וותיקים בפני קהלים חדשים במרחב הדיגיטלי וליצור שיתופי פעולה ודו שיח מוזיקלי עם אוהבי מוזיקה בישראל ומחוצה לה באמצעות יצירת מוזיקה אותנטית מקורית ומסורתית.
מעיין צפריר
מעיין צפריר היא זמרת ומוזיקאית המחברת בין מסורות מוזיקליות מהבלקן והמזרח התיכון לבין שורשיה היהודיים. ביצירה המוזיקלית שלה היא אורגת יחדיו פיוטים ומילים מהמקורות עם לחנים עממיים.
מקאמאת מאסטרס
הרכב ייחודי של מוזיקאים שהתאגדו סביב עבודתם המשותפת בהוראה בבי״ס למוזיקה מזרחית מקאמאת בצפת, ישראל.
כל אחד מהמוזיקאים הוא אמן בז’אנר מוזיקלי מסורתי שונה מהמזרח התיכון, והם מאחדים את קולם האישי ועשרות שנות חקר, ליצירת צליל קסום, חדש וחדשני.
טוהר גדסי
טוהר גדסי היא זמרת יוצרת, נולדה בשכונת התקווה בתל־אביב אל הצלילים והשירים של משפחת גדסי, היא אחייניתו של אבנר גדסי ובתו של יאיר גדסי (מלחין הפיוט “לך אלי“) טוהר משלבת ביצירה שלה פסוקים מתהילים כותבת על אמונה ועל משברים באמונה
ללה תמר
ללה תמר בת להורים ילידי ברזיל ומרוקו. המשיכה שלה לתרבות ערבית יהודית מתבטאת ברפרטואר אותו בוחרת לבצע. מוזיקה מרוקאית יהודית שורשית, מוזיקה עברית מרוקאית, מסורות מוזיקליות של יהודי ספרד ומרוקו.
ספי עספורי
ספי עספורי הוא מוזיקאי, מלחין, מעבד, מפיק מוזיקלי ונגן כלי מיתר בעל ניחוח מזרחי חזק.
הטאצ׳ החם והיפהפה בנגינה שלו נוכח באינספור שירים ישראלים ידועים שיצאו לאור בעשור האחרון.
את המוזיקה שלו הוא לא מרבה לפרסם. דרך השיר ״נהר״ עם הטקסט הרוחני הוא מציע כניעה לזרימת החיים וחיבור לטבע.
הללי ויאלן
הללי ויאלן היא אמנית צעירה, זמרת, מוזיקאית, ציירת, חרדית המתגוררת בצפון הארץ. פרשנותה המרגשת לשיר ״על אלה אני בוכייה״ של הרב שלמה קרליבך מבטאת את רחשי ליבה באחת התקופות הסוערות שידעה מדינת ישראל.
יוחאי כהן
יוחאי כהן הוא זמר, נגן עוד, מנדול אלגי’ראי וכלי הקשה. מתמחה בשירה האנדלוסית, מוזיקה יהודית מרוקאית ואלג׳יראית. מוביל את ההרכב “לה קסבה” שעוסק במוזיקה אנדלוסית ושעבית (עממית) אלגי’יראית.
גילה בשארי
החזנית גילה בשארי ידועה בעיקר הודות לביצועיה היפהפיים של שירת תימן. היא נחשבת לסמכות עליונה בכל הנוגע לרפרטואר יהודי תימן. הביצוע שלה לפיוט ״צמאה לך נפשי״ מלמד על כוח הבעה העוצמתי, חוצה הז׳אנרים והמגדרים של הקול האנושי ושל מבצעת מהפנטת.
אתי (אסתר) גורי
אתי אסתר גורי היא אחת המבצעות המבוקשות בישראל של מוסיקה ספרדית מסורתית ושירת פלמנקו. בביצוע שלה ל״ידידי השכחת״ היא למעשה השיבה את שירתו של ר׳ יהודה הלוי למקום בו נכתבה, לספרד המוסלמית.
הדר נחמיה
הדר נחמיה נולדה למשפחה של מוזיקאים. החלה את הקריירה הבימתית שלה בגיל צעיר מאוד ובבגרותה הפכה לזמרת ג׳אז מוכשרת ורבת הבעה. הביצוע של הדר, המחדש שיר משנות ה50 של הזמרת חנה אהרוני, הוא ביצוע שזוכה לתהודה ענקית בישראל ומחוצה לה. מעל מיליון צפיות ואלפי תגובות אוהדות.
שיר דוד גדסי
עולמו המוזיקלי העשיר של הזמר והיוצר בעל הקול הייחודי, שיר דוד גדסי משלב בין מסורת תימנית עתיקה לבין יצירה עכשווית ורוחנית. את הפיוט ״אצולה לפנים״ הוא מבצע באופן אותנטי כבימי קדם.
יוחאי כהן
יוחאי כהן הוא זמר, נגן עוד, מנדול אלגי’ראי וכלי הקשה. מתמחה בשירה האנדלוסית, מוזיקה יהודית מרוקאית ואלג׳יראית. מוביל את ההרכב “לה קסבה” שעוסק במוזיקה אנדלוסית ושעבית (עממית) אלגי’יראית.
מוזיקה מישראל נושאת סיפור היסטורי של גיוון, חיבורים ייחודיים, של שבטיות ועושר תרבותי.
היא עתירת שילובים והשפעות ומושכת אליה אוהבי מוזיקה מכל העולם, חוקרי תרבות והיסטוריה ומאזינים סקרנים אשר מוצאים אותה בעלת תוכן, עומק וערך. הנרטיב המדהים של מוזיקה מישראל שזור בסיפורו של עם שחי אלפיים שנה בגלות, בנדודים, באדמות ניכר והצליח לשוב למולדתו בעת החדשה לאחר מאות שנים של חיים בפזורות ובקהילות ברחבי אסיה, אפריקה, אירופה.
אלפיים שנות תרבות, יצירה, נגינה, שירה בקהילות משגשגות החיות בפאתי מזרח ומערב, בקרב עמים שונים ובתוך מדינות זרות שהיו להן לבית. שם יצרו המוזיקאים מוזיקת חולין ומוזיקה של קודש. מוזיקה שביטאה אחיזה במורשת וכמיהה עמוקה לאיחוד, לבית, לשיבה לארץ ציון, לירושלים, ומצד שני מוזיקה שהתערבבה בחיי החולין וביטאה דיאלוג ושיתוף פעולה עם המוזיקאים המקומיים שהיו בעלי דת ואמונה אחרת. הרצון להשתלב והאימוץ של תרבויות מוזיקליות של העמים בתוכם חיו הקהילות היהודיות הביאו לשימור של תרבויות עתיקות.
היו אלה האומנים היהודים ששימרו תבניות, מקצבים, שפה ואפיונים מוזיקלים ייחודיים.
כך נוצרה מוזיקה שהינה ייחודית לתרבות העברית היהודית הקדומה והמתחדשת. משקמה מדינת ישראל ושב העם לארצו, השעטנז התרבותי המוזיקלי גיבש חיים משל עצמו, המשיך לחיות ולהשתמר ואף משמש צוהר מחקרי להיסטוריונים וחוקרי תרבות לבחון את חיי הרוח המפוארים בעבר, את יחסי הגומלין בין יהודים לעמים אחרים, את אופיים של החיים בקהילות השונות ואת האבולוציה הרוחנית של העם היהודי.
צריכת המוזיקה ע״י קהל מגוון בכל מקום בארץ ומחוצה לה, חשיפת האומנים בפני קהלים חדשים, האפשרויות לבחון את תגובות וצרכי הקהל ולנהל עימו תקשורת ישירה יומיומית כל אלה העצימו את כוחו של המרחב הדיגיטלי והפכו אותו לפלטפורמת פעילות נחשקת ואטרקטיבית. הפקת תוכן מוזיקלי למרחב הדיגיטלי והופעות מקוונות חיוניים עד מאוד למוזיקאים היוצרים וגם לקהל שצופה, משתף, מפיץ ומחפש להיחשף בפני תוכן חדש, איכותי, אחר מזה שמוזרם אליו מהערוצים המסחריים. למעשה, אנו נפרדים מעידן בו הוצאה לאור של אלבום סימנה הישג אומנתי הולם ומקדמים בברכה עידן בו יוצאת מוזיקה לאור במרחב הדיגיטלי, כיחידות שירים נפרדות המגובות לרוב ביצירת ווידאו שהן לעתים יצירות אומנות (וידאו ארט) בפני עצמן שמעצימות את המוזיקה והמסר שלה
הקהל
מוזיקה נצרכת כיום ברובה הכמעט מוחלט דרך הרשת. פלטפורמות הפצה במרחב הדיגיטלי: ספוטיפיי, יוטיוב, אייטיונס, סאונדקלאוד עומדות לשימוש החופשי של הקהל. היצירה המוזיקלית מגיעה לקהל מנוטר, ידוע, נוכח, יש לו שם ופנים ולא רק שאינו עלום כלל הוא מגיב ליצירה בשמו , דרך הפרופיל שלו, לעתים אף נראה תמונה או צילום שלו. השפע וההצפה בתכנים מוזיקלים (כל אחד יכול להעלות לרשת את יצירתו) מחייבים את המוזיקאים לנהל את המערך הדיגיטלי באופן מקצועי ומוקפד.
סיוע ביצירת תכנים מוקפדים וברמה גבוהה לאונליין משמעותית גם לקהל מוגבל פיזית או כזה שאין ידו משגת להגיע למופעים חיים איכותיים.
מוזיקה הינה האומנות היחידה מבין כל אומנויות הבמה המתקיימת גם ללא במה.
בראש ובראשונה ולפני הכל היא אומנות שמע.
יצירת המוזיקה, חשיפתה והפצתה מתרחשות לא רק במופעים חיים אלא ובעיקר באולפני סאונד, בחדרי הקלטות, בצילומי וידאו, בהפצה ברשת.
המוזיקאים –
יתרונה של המוזיקה כאומנות שמע מועצם ומודגש בעתות מצוקה ומשבר שמגבילים קיומן של הופעות חיות. המלחמה, מגיפת הקורונה ואירועים דומים משבשים לחלוטין את עולמם של המוזיקאים המופיעים, ומכריחים אותם לעבוד דרך המסכים ובכך להפנים את חשיבות הפעילות במרחב הדיגיטלי, שמאיר פנים ואף מתגמל את אלה שיודעים לרתום אותו לטובתם.
מוזיקה המשיכה להתקיים בזמן בעתות משבר ומצוקה ואף יותר מכך, מפלס היצירה גאה ועלה. המוזיקאים זקוקים יותר מאי פעם להכוונה ותמיכה בהוצאה לאור של יצירתם ועבודתם.
מגיפת הקורונה חידדה והמחישה את החשיבות של התבססות חכמה במרחב הדיגיטלי.
המוזיקאים שטיפחו את הקהל שלהם גם באופן מקוון, קטפו את פירות ההשקעה שלהם וכך עלה בידם לקיים מופעים בתשלום ולייצר הכנסות. מוזיקאים שעמלו והשקיעו, הזינו תכנים ותקשרו אינטראקטיבית עם קהליהם (עבודה של שנים) – הרחיבו את האפשרויות שלהם.